תחושות הדאגה עלולות להפחית מיעילות מערכת החיסון בגוף, אם לא לומדים איך לאמן את המוח לחשוב בצורה אחרת. כפי שהחוקרים אומרים, הדאגות מעסיקות את המוח, אך זה אינו מוביל לשום מקום.
למרבה הצער, האנשים נוטים לחשוב יותר באופן טבעי בדפוסים שליליים, והתנהגות כזאת נגרמת בגלל שהמוח המתפתח מחפש כל הזמן אחרי איומים בסביבה. אולם, בעולמנו המודרני, הדאגה עלולה לתת את אותותיה על בריאותנו הנפשית והגופנית, אם נזניח דפוס כזה של חשיבה.
יש לנו כל כך הרבה גורמי לחץ בסביבה המודרנית, שאנו צריכים להתמודד עם דברים רבים, החל מרעשים חזקים ועד לאחריות המוטלת עלינו לעבוד תחת לחץ ומתח. כמו כן, אנו צריכים להתמודד עם אינספור גירויים פנימיים וחיצוניים, וזאת על בסיס יומיומי. המצב הזה יכול בקלות להציף את מערכת החיסון שלנו. לדברי ה'מכון האמריקאי למתח', המתח הפך כבר למגיפה, וזאת בגלל הדחיפות וגירויי היתר בתרבות שבה אנו חיים. להלן כמה נתונים סטטיסטיים מאתר האינטרנט של ה'מכון האמריקאי למתח'.
- אחוז האנשים שחווים באופן קבוע סימפטומים גופניים שנגרמים על ידי לחץ: 77%.
- סימפטומים פסיכולוגיים שנחווים על בסיס קבוע ושנגרמים בעקבות המתח: 73%
- התחושה שחיים תחת לחץ קיצוני: 33%.
- תחושות הלחץ שגברו במהלך 5 השנים האחרונות ב: 48%.
- כסף ועבודה הם בין הגורמים המובילים מבחינת המתח שהם גורמים: 76%.
- השכיבה במיטה ערים בלילות בגלל המתח, על פי הדיווחים: 48%.
כפי שאפשר לראות, הדאגות והלחץ משפיעים על האנשים בדרכים שונות, ובעקבות כך עלולות להתעורר בעיות בריאות, אם לא משתמשים בטכניקות להקלה על המתח. בהמשך, נציג איך הדאגה יכולה להפחית את יעילות המערכת החיסונית שלנו, ואת הדרכים שאפשר להילחם בכך.
להלן איך הדאגה מורידה את יעילות המערכת החיסונית:
הדאגה מעסיקה את דמיונכם, כדי ליצור משהו שאינכם רוצים בו – Abraham Hicks
מאחר וגופנו מתפתח כדי לבחון את הסביבה שלנו בחיפוש אחר איומים, העולם המודרני שבו אנו חיים, מספק שפע של גירויים שמעוררים תגובה כזאת. התגובה שלנו כדי להילחם בכך, מופיעה בצורה כזאת שעלינו לשאוב את האדרנלין, כדי לקבל החלטה מהירה לגבי איך להגיב על איום.
עם זאת, בעולם המודרני, המערכת משתבשת בגלל שהגוף שלנו נדרש לשמור על מצב עירני באופן קבוע, ובכדי שנוכל לעבור את הימים. המחיר הקיצוני הזה שאנו משלמים, בא לידי ביטוי במערכת העצבים המרכזית, הגורמת למערכת החיסונית שלנו להפחית מיעילותה במהלך הזמן.
המח והגוף שלנו מקיימים קשר מורכב בין אחד לשני, כך שכשאחד מהם מפר את איזונו, זה גורם לאחר לחוות בעיות. ד"ר אסתר שטרנברג, פרופסור לרפואה ומנהלת קרן למחקר במרכז אריזונה לרפואה אינטגרטיבית באוניברסיטת טוקסון, חוקרת את הנושא בהרחבה.
המחקרים לה כוללים את הקשר המתקיים בין מערכת העצבים המרכזית ובין המערכת החיסונית, כמו גם איך המולקולות במערכת החיסון שבדם, יכולות להשפיע על הרגשות שלנו. בספרה רב המכר: The Balance Within: The Science Connecting Health and Emotions (המאזן שבפנים: קשר הבריאות המדעי והרגשות), היא בודקת איך הרגשות שלנו יכולים לגרום להרס, או ליצור את האיזון, מבחינת הבריאות הגופנית שלנו.
איך המתח יכול לנבא את הסיכוי להתפתחותן של מחלות
שטרנברג אומרת שאותם חלקים במוח השולטים על תגובתנו למתח, ממלאים תפקיד ביכולת להתנגד למחלות כגון דלקת פרקים או סרטן. אותם חלקים במוח ממלאים תפקיד גם בהתפתחותו של דיכאון, מה שיכול להסביר למה אנשים הסובלים ממחלות דלקתיות, מפתחים תסמיני דיכאון במהלך הזמן.
בעוד שהתחושות והרגשות אינם גורמים למחלות באופן ישיר, המנגנונים הביולוגים העומדים בבסיסם, יכולים לתרום להתפתחותן של מחלות. מדענים הוכיחו שהדאגות והסיכוי לפתח מחלות מתחילים באותם מסלולים במוח, ולכן הנטייה אצל חולי נפש, עלולה להוביל למחלות גופניות ולהיפך.
שטרנברג ממשיכה ואומרת שהמדענים חוקרים איך הזיכרונות יכולים לשלוט על התגובה ההורמונלית שלנו ללחץ. הרגשות השליליים שנוצרים על ידי הזיכרונות, עלולים לשבש את מערכת החיסון ולגרום למחלות כגון דלקת פרקים וסרטן. כמו כן, החוקרים התחילו לחקור איך האותות המגיעים ממערכת החיסון בגוף יכולים להשפיע על המוח ועל התגובות הרגשיות השולטות עליו.
איך העולם המודרני שלנו יכול להשפיע על התגובות שלנו ללחץ
בעולם המודרני שלנו המלא בגירויים, אנו נחשפים לאלפי גירויים שונים מדי יום. הגירויים הללו עלולים לעורר תגובה חיובית או שלילית, תלוי במורכבות מערך הגורמים.
המשתנים הללו כוללים את הבריאות הגופנית והנפשית הנוכחית שלנו, את הסביבה הביתית, את המצב הכלכלי, הלחץ וכו'. אפילו המחשבות שלנו יכולות לעורר רגשות חיוביים או שליליים. לפיכך, אנו צריכים להתמודד עם הגירוי הפנימי יחד עם כל מה שאנו באים איתו במגע בעולם הפיזי.
הזיכרונות שלנו גם הם ממלאים תפקיד מבחינת מצב הרוח שלנו, כפי שציינו דלעיל. תלוי בזיכרונות הנפש שלנו אם הם חיוביים או שליליים , זה עלול לעורר תגובה במוח שיכולה להשפיע על הבריאות הגופנית. למשל, כשיש לנו מחשבות חיוביות, נוכל לשים לב שאנחנו מרגישים רגועים, נינוחים ועירניים. מחשבות שליליות עלולות לעורר תגובות כגון מצב של מודעות יתר, הזעה, דפיקות לב וכו'.
איך הזיכרונות משפיעים על רגשותינו
מצבי הרוח שלנו יכולים להשתנות במהירות, תלוי בגירויים שאיתם אנו באים במגע. הזיכרונות הקבורים עמוק במוחותינו, עלולים גם לגרום לתנודות במצבי הרוח שלנו. אפילו שיר המושמע ברדיו, יכול לעורר זיכרון רע, ולהוריד את מצב רוחנו, מה שבתורו משפיע באופן שלילי על מערכת החיסון בגוף.
חוש הקליטה שמזכיר לנו את הזיכרון, גורם לתגובה במוח, שאנו לא רק מעבדים את הגירוי הנוכחי, אלא זה גם מעניק לנו את התחושה שאיתה אנו באים במגע לגבי הזיכרון.
לאותם זיכרונות יש קשרים חזקים עם הרגשות שלנו, והם מעובדים בחלקים שונים במוח: האמיגדלה מיוחסת לפחד והגרעין מיוחס להנאה. החלקים הרגשיים במוח קשורים באמצעות המסלולים העצביים לחלקי החושים של המוח, לאונה הקדמית ולהיפוקמפוס, שעוזרים לעבד את הזיכרונות. הזיכרונות שלנו יכולים להשפיע על איך נגיב ללחץ. לחץ טוב גורם לנו לנקוט בפעולה, בעוד שלחץ רע, עלול לגרום לנו להיתקע בתוך פחד ואי וודאות.
מה קורה במוח כשנכנס למצב של לחץ
"ברגע שמתרחש אירוע מלחיץ, זה מעורר את שחרורה של שרשרת פעולות בהיפותלמוס, ביותרת המוח ובהורמוני יותרת הכליה – וזוהי תגובת המוח למתח/לחץ. כמו כן, זה מעורר את יותרת הכליה לשחרר אפינפרין או אדרנלין, והעצבים הסימפתטיים מפזרים את האדרנלין – כמו נוראדרנלין כימי, בכל הגוף, ובעצבים המחברים בין הלב והמעיים והעור.
לכן, מצב כזה גורם ללב לפעום בצורה מהירה יותר, שיער הגוף סומר, מתחילים להזיע ולפעמים אפילו חשים בחילה או בדחף לעשות צרכים. אולם, תשומת הלב ממוקדת, והראייה הופכת להיות לצלולה ומקבלים גל של כוח שעוזר לגוף להיכנס לפעולה – אלו הם אותם כימיקלים שמשתחררים מהעצבים, וגורמים לדם לזרום לשרירים, והמכינים אותנו לריצה.
"… ככל שהלחץ הולך ומתארך עד כדי איבוד שליטה עליו, או שהוא מתחזק מדי והופך למצב לטווח הארוך, ואותם הורמונים וכימיקלים ממשיכים עדיין להישאב מתוך העצבים והבלוטות, אותן מולקולות שגויסו לטווח הקצר, מתחילים להתיש את הגוף."
להלן איך לחץ כרוני מצליח לגרום לירידה במערכת החיסון של הגוף
מערכת העצבים המרכזית והתגובה ללחץ מגיבים לגירויים באופן מיידי. עם זאת, מערכת החיסון מעבדת את הדברים בצורה הרבה יותר איטית, והיא יכולה להימשך שעות או ימים. זה לוקח הרבה יותר זמן מאשר כמה דקות, כדי שתאי החיסון יתגייסו להילחם נגד פולשים אפשריים. לכן, לחץ שהוא לטווח קצר, לא ישפיע על מערכת החיסון במיוחד. עם זאת, דאגות כרוניות ולטווח ארוך, מפחיתות את יעילות ההגנה של המערכת החיסונית, ולכן, כשנעשים חולים, זה יקח לגוף הרבה יותר זמן כדי להחלים.
הלחץ פוגם במערכת החיסון בגלל שכשהגוף נמצא במצב של פחד כרוני, הוא לא יכול למלא את תפקידו ולהגן על עצמו. הגוף לא נועד להישאר במצב של עירנות במשך 24/7 לגבי איומים. הגוף צריך לנוח, כך שיוכל להתאושש כדי להתמודד עם האיומים הממשמשים ובאים. בעולם המודרני, אם לא נצליח לנהל את הלחץ, הגוף שלנו ייחשף למתקפת גירויים, והכאוס שנחווה מדי יום, עלול להחליש את מערכת החיסון שלנו, שממילא כבר חשופה ללחצים רבים.
הקורטיזול מצטבר בגוף כשהתגובה של 'הילחם או ברח' מתחילה להתעורר, מה שאומר שלתאי החיסון בגוף לא יהיה כל סיכוי להתאושש. הקורטיזול חוסם את מערכת החיסון, כלומר, פוגע ביכולת הגוף להילחם בגירויים המגיעים מבחוץ.
איך לשלוט על הדאגות, כדי שאפשר יהיה לבנות את מערכת החיסון של הגוף
מאחר ואנו יודעים את ההשפעות המזיקות לטווח הארוך שגורמות הדאגות והלחץ על המוח והגוף, להלן כמה דרכים שאפשר להילחם נגד זה:
שינוי באורח החיים: השקיעו בעצמכם לפחות 30 דקות מדי יום להרמת משקולות ופעילות גופנית. כמו כן, צרכו תזונה מאוזנת, דאגו לישון מספיק והימנעו מעישון ושתייה.
טכניקות הרפייה: מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה עמוקים, יכולים לעזור לכם להגיב בצורה מתונה ללחץ.
תרופות צמחיות: נסו לצרוך תוספים צמחיים כגון אשווגנדאה, קמומיל -HTP-5, כדי שיעזרו לכם לשלוט על הלחץ.
מחשבות אחרונות על איך הדאגות מפחיתות את יעילות מערכת החיסון בגוף.
בעולמנו כיום, חלות עלינו התחייבויות רבות ומופעל עלינו לחץ רב, לעומת מה שהיה בעבר. עם זאת, באמצעות אורח חיים מתאים וטכניקות לניהול הלחץ, נוכל ללמוד ולהקל על הלחץ. לכן, כל אחד מאיתנו יכול לחיות בצורה מאוזנת יותר, ולהיות מאושר יותר. אם אתם רוצים לשמור על מערכת חיסון חזקה ופועלת היטב, וודאו להעסיק את הטכניקות הללו. זה יאפשר לכם לחיות חיים טובים יותר.
עזרתם לי הפנמתי ואני שמחה להיות בקבוצה תודה על המידע