דחיינות
דחיינות היא הרגל שעלול להוביל לחשיבת יתר ולתחושת אימה וחרדה. כאשר אנחנו חושבים על דבר מה הרבה זמן אנחנו עלולים להתרכז במה שעשוי להשתבש, להילחץ ולדאוג יותר מידי. דחיינות של משימות עלולה להוביל לחשיבה ממושכת בנושא.
פרפקציוניזם
הצורך בכך שהכול יהיה מושלם עלול להוביל לחשיבה יתרה. כאשר אנחנו שואפים לשלמות אנחנו מציבים סטנדרטים גבוהים ולא הגיוניים כשאלו יכולים להוביל לביקורת עצמית ולספק מתמיד. פרפקציוניזם עלול להוביל לביקורת שלילית ואובססיביות.
חוסר שינה
שינה חיוניות לבריאות המוח ולוויסות הרגשי. חוסר שינה עלול להוביל למצב בו המוח לא יכול לעבד את המידע ולנהל בצורה תקינה את הרגשות. הדבר עשוי להוביל גם לחרדה מוגברת ולכן חשוב להקפיד על שינה טובה באופן קבוע.
דיבור עצמי שלילי
דיבור עצמי שלילי הוא הרגל שיכול להוביל לחשיבה יתרה, ביקורתיות ותחושות של חוסר ספק. הדבר יכול להיות תוצאה של טעויות בעבודה והוא יכול להימשך ימים רבים, מה שמתבטא בחשיבה יתר על המידה.
השוואה חברתית
קל מאד להשוות את עצמנו לאחרים אך אין בזה כל ערך. יותר מכך, השוואה לאחרים עלולה להוביל לחשיבה מתמשכת ולתסכול. בעידן הרשתות החברתיות הדבר בולט עוד יותר וחשוב לזהות את המצב ולהגביל את החשיבה למדיה.
הימנעות מהחלטות
חוסר החלטה יכולה להוביל לחשיבה יתרה אשר פוגעת בתחושה הנפשית. ברור שיש ערך לבחינת היתרונות והחסרונות אך בשלב מסוים יש לעצור ולהחליט לקבל את ההחלטה. יש להגביל את הזמן לקבלת ההחלטה.
צורך באישור חיצוני
חיפוש אחר אישור מאחרים יכול להוביל לחשיבה יתרה על האופן בו אנחנו נתפסים והוא יכול להוביל לחשיבה יתרה אפילו לקראת קבלת החלטות שאמורות להיות פשוטות. התמקדות באימות עצמי יכולה לעזור.
לוח זמנים עמוס
התחייבות למשימות רבות עלולה להוביל לכך שהמוח שלנו מוצף ומכאן לקושי לנהל את המשימות השונות ולדחות חלק מהן. כאשר לוח הזמנים שלנו עמוס אנחנו עלולים להרגיש לחץ וחרדה יכולה לעלות כשהורדת ההתחייבויות יכולה להפחית את העומס הנפשי ולפנות מקום להתמקד במה שבאמת חשוב.
שמירת טינה
שמירת טינה יכולה להעלות חוויות ורגשות שליליים. היא יכולה לגרום למוח שלנו ״להיתקע״ בעבר ולשחזר אירועים ושיחות שגרמו לנו לכאב. שחרור הרגשות ותרגול סליחה יכולים לעזור לנו להרגיש טוב יותר ולהימנע מחשיבה יתרה.
ריבוי משימות
מצד אחד יתכן שריבוי משימות נראה כאילו אנחנו יעילים. מצד שני אנחנו עלולים לחשוב יותר מדי על המשימות השונות ולהרגיש שהמחשבות שלנו מתפזרות לכל עבר. התמקדות במשימות ספורות יכולה לעזור ולמנוע חשיבת יתר.
צריכת יתר של מדיה חברתית
צריכת יתר של חדשות ומדיה חברתית יכולה להעמיס על החשיבה שלנו ולהוביל אותנו להתמהמה עם המחשבות שלנו. זרם המידע המתמיד עלול להוביל לחרדה ולהקשות עלינו לכבות את המחשבות שלנו. הדרך להתמודד עם זה היא להגביל את החשיפה באופן מודע.
הימנעות מטיפול עצמי
הזנחת טיפול עצמי עלולה להוביל להגברת הלחץ ולגרום לחשיבה יתרה. במיוחד אם אנחנו במעגל של מחשבות שליליות וחרדה חשוב שניקח לעצמנו זמן לטיפול. מעבר לגורם חיצוני שיכול לעזור לנו גם פעילות גופנית, מדיטציה ופיתוח תחביבים יכולים לעזור.
טראומות לא פתורות
טראומה מהעבר שלא טופלה עלולה להופיע בחיינו ויכולה להוביל למצב של ערנות יתר, חרדה ולהקשות על השליטה במחשבות שלנו. היא יכולה להשפיע על דפוסי החשיבה ולהוביל אותנו לחשיבה מתמדת.
פחד מכישלון
הפחד מכישלון עלול להוביל אותנו לחשיבה יתרה ולהימנעות מפעולות קונקרטיות. כשאנחנו חוששים לעשות טעויות אנחנו עשויים לנתח כל פרט בתקווה שזה מה שיעזור לנו להגיע לתוצאה טובה יותר.
חוסר גבולות
אי הצבת גבולות עלולה להוביל אותנו לחשיבה יתרה. מצב זה עשוי להוביל אותנו להרגיש שהכול מלא וכבד עלינו ולהרגיש אחריות על דברים שלא תחת שליטתנו.
כתבה מעולה וחשובה ביותר, תודה !!! 😄