למה כל כך קשה לרדת במשקל? זוהי שאלה מאד טעונה, ויש עליה תשובות אפשריות רבות: גנטיקה, חוסר ידע, אורח חיים הכרוך בישיבה וכו'. אולם, יתכן והסיבה העיקרית לקושי, הינה שהאנשים לא מודעים מספיק למזון שהם אוכלים. לכן, אפשר למצוא את הרציונל במאמר זה.
מלבד מלדבר על מאיזה מזונות יש להימנע אם אתם רוצים לרדת במשקל, נדון על כמה מהנושאים הקשורים. (כולל על המידה והשגשוג שזוכה המזון המעובד ועל חוסר המידע המקיף אותנו לגבי המזונות ה"בריאים"). לגביהם, נבחן את חוסר ההצלחה המשוועת שזכתה תנועת המזון דל השומן בארה"ב.
העלייה באחוזי ההשמנה
לא כל המזונות שכותרתם כבריאים ומזינים, טובים עבורכם. ברמת המאקרו, בארה"ב, ה- a.k.a. "קרקע של נוחות", מהווה אולי את מחקר המקרה המתאים והמדוייק ביותר, כדי לבחון את תופעת "המזונות הלא בריאים, והבריאים". כמו ברוב העולם המתועש, ארה"ב עוברת שינויים על פני מספרים נרחבים של מדדים סוציו-כלכליים.
האוכלוסיה המתפתחת: בארה"ב חלה עליה ב- 155% מבחינת האוכלוסיה מאז שנת 1960. (329 מיליון בשנת 2018, לעומת 181 מיליון).
המהפכה בעיבוד ובהעברת הטכנולוגיות: עיבוד המזון דומה לתעשיות אחרות המסתמכות על הטכנולוגיה; ההתקדמויות שחלו, זוכות בהעדפה, כדי להגביר את הרווחיות והיעילות.
התפתחותן של חנויות קמעונאיות בקנה מידה גדול (למשל, קוסטקו, מועדון סאם): בהתמקדות במיקסום הרווחיות והצמיחה, כמה תאגידים גדולים מצטיינים בשיווק ומכירות של מזונות מעובדים. במידה רבה, אלו חנויות קמעונאיות המחליפות את הקמתם של מרכזים קטנים יותר, שיכולים להציע בחירות בריאותיות יותר.
ריווחיות המזון המהיר: בשנת 2016, היו מעל ל-14,000 מסעדות מק'דונלדס בארה"ב, כשבערך 7,500 הן מסעדות בורגר קינג וכ-6,000 וונדי. בנוסף לנוכחות הנרחבת, רשתות המזון המהיר מציעות פריטים זולים (למשל, ב"בתעריפי הדולר"), שנגיש יותר מבחינת המזון המהיר.
עם התקדמות המחקר, עלו הסטטיסטיקות והממצאים הבאים:
- שעורי ההשמנה בקרב ילדים בין הגילאים 6-11, עלו מ-6.5 אחוזים בשנת 1980, ל-19.6 אחוזים בשנת 2008.
- שעורי ההשמנה בקרב המתבגרים בין הגילאים 12-19, עלו מ-5 אחוזים בשנת 1980, ל-18.1 אחוזים בשנת 2008.
- בקרב אנשים בעלי ה"הכנסה הנמוכה והקשישים, קיים סיכון גבוה יותר" מבחינת השמנת היתר, תת התזונה, והבחירות המוגבלות במזון.
מחקרים רבים קשרו את שעורי השמנת היתר עם הזמינות ההולכת וגוברת של המזונות המעובדים. בשנת 2018, פורסם מחקר בכתב העת 'התזונה למען בריאות הציבור', שהעריך את הקשר המתקיים בין זמינות המזונות המעובדים ובין ההשמנה על פני 18 מדינות, ונמצא ש:
- מזונות מעובדים ברמה גבוהה (עיבוד-אולטרא), היו בכל מקום בין 10 ועד מעל ל-50 אחוזים בממוצע על מדפי המטבחים. (בבריטניה יש להם מקום של כבוד בשעור הגבוה ביותר, כשפורטוגל היתה הנמוכה ביותר, בגובה של 13.4%).
- קיימת התאמה "משמעותית" בין זמינות המזונות המאד מעובד ובין השמנת היתר בקרב מבוגרים.
קיים סיכון גובר בין התזונה הקשורה למחלות, כתוצאה מצריכתם של מזונות אולטרא-מעובדים.
יש כשל מבחינת השיקולים במידה שבה למזונות המעובדים עלולות להיות השלכות רעות למדי, ואולי אין דוגמא טובה יותר לכך, מאשר מניעת שגשוגם של מזונות דלי שומן והחוסר במחקרים בתחום זה – במהלך שנות ה-90.
האסון מבחינת המזונות דלי השומן ודלי הסוכר
חוסר היעילות והעיוותים הארגוניים שגילתה הממשלה, תרמו למגיפת השמנת היתר בשנות ה-90, תקופה שבה שעורי השמנת היתר בקרב המבוגרים, הוכפלו, ואותם גורמים תרמו גם לשעורים הגבוהים ביותר מבחינת ההשמנה בקרב המבוגרים, מאשר תועד עליהם יותר מאי פעם בעבר.
ד"ר Walter Willett, לשעבר יו"ר מחלקת התזונה באוניברסיטת הארוורד לבריאות הציבור ומחבר הספר: 'לאכול, לשתות ולהיות בריא', מסכם את אותה תקופה בצורה די קולעת:
הקמפיין להפחתת השומן בתזונה, היה בעל תוצאות הרסניות למדי… אחת מהתוצאות המצערות ביותר במסע הצלב במוצרים נטולי שומן, היה הרעיון שאפילו אם זה ללא שומן, זה יגרום להשמנה. היו אף מקרב עמיתי שאמרו לציבור שהוא אינו יכול להשמין מאכילתן של פחמימות.
נבחן למשל את 'נביסקו', תאגיד מזון רווחי של מיליארדי דולרים, שהוא היצרן השני בגודלו בעולם של עוגיות וחטיפים. באמצע שנות ה-90, נביסקו מצאה אוצר בלום במותג שלה SnackWells, בכך שניצלה את הנחיות התזונה ההרסניות שהופיעו בארה"ב בתחילת שנות ה-90, ושתמכו בהפחתת צריכת השומנים (וחס מלהזכיר אף במילה את הסוכר).
כתוצאה משיווק מוצרי החברה כחטיפי בריאות בגלל התכולה דלת השומן שלהם, נביסקו עשתה הון, וזאת ללא כל חשש מצד החברה, לעובדה שהם תרמו למגיפת ההשמנה בשנות ה-90. איך ? בכך שהם "פיצו" על "פער הטעם" שנבע מכך שהמוצר היה דל שומן, והעמיסו את מוצריהם בסוכר מזוקק. בינתיים, מספר הקלוריות ברוב המוצרים, נותר בעינו דומה.
אחיזת העיניים שנביסקו השתמשה בה, לא הוגבלה למותג ה-SnackWell בלבד – וזה לא היה רק במהלך שנות ה-90. ניקח למשל שני סוגים מועדפים של האוריאו של נביסקו:
להלן מוצגים ההבדלים המספריים על העובדות במרקם התזונתי מופחת השומן של אוריאו, ובין המותגים הרגילים, בהתאמה:
סה"כ שומנים: 4.5 ג'/7ג'.
נתרן: 130 מיליגרמים / 140 מ"ג.
סה"כ פחמימות: 27 ג' / 25 ג'
סוכרים: 14 ג' / 14 ג'.
מה אנחנו רואים? טוב, מלבד העובדה שנביסקו ממשיכה לשווק מוצרים כדלי שומן, אך עתירי פחמימות, ולמרות הראיות על ההשפעות המזיקות שלהם, אנו רואים שתכולת הפחמימות במיגוון דלי השומן של האוריאו, גבוהה יותר מאשר במיגוון הרגיל. במלים אחרות, החברה לא למדה דבר.
19 מוצרי מזון שאסור לאכול, אם אתם רוצים להוריד במשקל
בעוד שכותב המאמר, אוהב במיוחד לנזוף בתעשיית המזון, קיימת ישות אחת שאנחנו לא צריכים להוציא מהמשוואה, והיא: אנחנו. ואכן, עלינו חלה האחריות האישית, לוודא שהמזון שאנו מכניסים לפה, בריא.
אנו קובעים מפורשות, שלא כל המזונות טוענים לכך שהם מזינים ובריאים, ואנו מגבים את הטענות הללו.
כשאנו זוכרים זאת, להלן 20 מוצרי מזון "בריאים", שאסור לאכול אותם, אם אנחנו רוצים להוריד במשקל – או מכל סיבה שהיא, באמת:
פופקורן להכנה במיקרוגל
או.קיי, אז אולי אינכם מסוגלים (או מוכנים) להימנע מדי פעם מקערת פופקורן טעימה שהוכנה במיקרוגל. רק דעו שהכימיקל המשמש לציפוי בשקיות הפופקורן להכנה במיקרוגל (חומצת perfluorooctanoic), מסווג כ: "עלול לסרטן" – חומר שעלול להגדיל את הסיכון לסרטן.
תוספי סלט
תוספי סלט כגון קרוטונים וגבינת חלב, הם עתירי שומנים ומאד מעובדים. אם אפשר, בחרו בירקות או פירות טריים חתוכים. אם אתם חייבים להשתמש באחת מהתוספות דלעיל, השתמשו בהם בצמצום. חלקו של הסלט עם זאת, תורם בהחלט לירידה במשקל.
גרנולה
לגבי זה יש הסתייגות מסויימת. גרנולה משיבולת שוער המעובדת בצורה המינימאלית, מכילה מינון הגון של סיבים וברזל וזה כנראה בסדר לאכול מדי פעם. עם זאת, כוס אחת של כמה ממותגי הגרנולה, מכילה פי 4 יותר ממספר הקלוריות המצויות ב-4 כוסות של שיבולת שועל. שגם עמוסים בסוכרים.
חטיפי חלבון
חטיפי החלבון הם מזון נוסף שנשמע בריא על פי שמו, אך הם בדרך כלל מזון מאד מעובד, ועמוס בשומנים ובסוכר מזוקק. אין בהם שום ערך מוסף לרצונכם לרדת במשקל.
פסטה
כאיטלקי, כואב לי כמחבר המאמר, להכליל אותה, מאחר והיא מהווה הישג מרכזי למדינה הישנה: וזוהי הפסטה הטעימה. אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, ולכן הפסטה – ובמיוחד זאת מהמיגוון המעובד – עמוסה בפחמימות ובקמח מזוקק. במקום זה, בחרו בפסטה מדגנים מלאים.
דייסת שיבולת שועל אינסטנט
שיבולת השועל הארוזה בקרטון, בדרך כלל חסרת ערך. היא עתירה בסוכרים ותוספות. המצרך הטוב, מגיע בדרך כלל בשקיות ומכיל כמות קטנה – אם בכלל – של סוכר. שיבולת שועל אמיתית עשירה בסיבים, ברזל וחלבון.
שיבולת שועל מתוייגת בדרך כלל כאשפה, והיא עתירה בסוכר ותוספים. החומר הטוב הוא השקיות שבדרך כלל מכילות כמות קטנה – אם בכלל – של סוכר. שיבולת שועל אמיתית עשירה היא סיבים, ברזל, חלבון.
משקאות דלי קלוריות
קודם כל נבדוק את טענת דלי הקלוריות, ולאחר מכן נתבונן על כמות הסוכר. רוב המשקאות דלי הקלוריות, מציעים בין מעט ועד לכלום, מבחינת הערך התזונתי. עשו לעצמכם טובה ושתו רק מעט ממשקאות ה-H2O הללו.
משקה פירות
אמור להיות משקה פירות טרי שנסחט בפועל מהפרי, בלבד – חוץ מזה זה זבל. מיצי הפירות נוטים להיות מיוצרים מתמציות (הפירוש האמיתי: חומרים מזוייפים), והם עתירי סוכר.
צ'יפס תירס / צ'יפס צמחוני
רק בגלל שמופיעה המילה "צמחוני" בחזית, זה אינו אומר שזה בריא. אותו הדבר ניתן להשליך על כל מוצר שמופיעה בו המלה "פרי" בחזית. כלל האצבע: יש לבדוק את התווית.
ארוחות מוקפאות
מלבד הנוחות שבהן, רוב הארוחות המוקפאות הן חסרות כל ערך תזונתי. הטעם בדרך כלל הוא איום, והן עמוסות בנתרן, חומרים משמרים, שומנים וקלוריות. במקום זה, הכינו לעצמכם כריך.
דגנים קרים (רוב המינים)
מי לא אוהב דגנים? יש סיבה לכך שילדיכם אוהבים אותם כדבר ראשון בבוקר – ואין לכך כל קשר לבריאות. מלבד שיבולת שועל מלאה, או מותגים מחזקים, רוב הדגנים עמוסים בסוכר ונתרן.
חטיפים דלי סוכר / דלי שומנים
כפי שמוכח על ידי הדוגמא דלעיל של ה-SnackWells, חטיפים דלי שומן, אינם בריאים. אם חטיף טוען לכך שהוא דל בסוכר, זה יכול להיות בסדר, אך וודאו שאתם בודקים פעמיים את התווית !
יוגורט טעים ודל שומן
אנו חוזרים על כך שוב – היוגורט היווני הוא הסוג היחיד הבריא, מאחר והוא דל שומן, או דל בסוכרים. רוב הסוגים ללא שומן, מכילים הרבה מאד סוכר ואת המרכיבים התזונתיים בקמצנות רבה. נסו את היוגורט הרגיל, וקרוב לוודאי שתתמכרו אליו.
קוקטייל פירות
למעט באם חתכתם או קצצתם את קוקטייל הפירות שלכם, נסו להימנע מכל דבר אחר. שימורי קוקטייל הפירות ספוגים בסירופ תירס, שהו הסוג הגרוע ביותר לסוכר המצוי בשוק.
רוב מותגי ה"חיטה המלאה"
בעוד שרוב מותגי הדגנים המלאים בריאים למדי, העובדה שלחם עשוי מחיטה מלאה, אינה אומרת הרבה על כך שזוהי צריכה של תזונה חכמה. למעשה, כל שיגעון לצריכתו של מוצר שהוא "דל פחמימות" מלא, מתחיל בלחם ולא כמוצר ש"גורם להשמנה".
מרגרינה
השתמשו פשוט בחמאה. רוב סוגי המרגרינה עמוסים בתוספים, ובלתי סביר שיעזרו לכם במטרתכם להוריד במשקל.
ג'אנק פוד מעובד כאורגני, או צמחוני
שוב, רק בגלל שמשהו משווק כמוצר אורגני או צמחוני/טבעוני, אינו עושה אותו לבריא. למזונות אורגאניים עדיין מוסיפים הרבה מאד סוכר או מרכיבים אחרים מזיקים. וודאו שאתם קוראים את התוויות !
משקאות ספורט
משקאות ספורט נועדו לסוג מסויים של אנשים – לאתלטים, או לפחות זה מה שהם מצהירים על עצמם. Gatorade הוא מוצר לגיטימי שאכן עוזר לחדש את האלקטרוליטים, למשל. עם זאת, רוב האנשים אינם אתלטים (או פעילים מבחינה גופנית). עבור אתם אנשים, זה רק משקה נוסף שמכיל סוכר שעלול לגרום להם להשמנה.
"מזונות "דלי שומן" רבים (ברובם ?)
ראו דלעיל. מזונות דלי שומן הם כישלון עצוב. למעט באם נלווית להם תווית על כך שהם דלי סוכר, אפשר להמר על כך שאותם מוצרים עמוסים ב: (1) סוכר, (2) מלח, (3) או בשניהם. אין ספק שהם לא יעזרו לכם להוריד במשקל.
