נשים שנמצאות כמה שבועות לאחר שהביאו תינוק לעולם, הם זמן טעון עבור האמהות החדשות. לרוב, הפרק הראשון לאחר הלידה, מאופיין בחוסר שינה, החלמה מהמצב הפיסי שהיה כרוך בלידה, והמאבק כדי למצוא מובן חדש של נורמאליות בכל המחזורים של החלפת החיתולים וההאכלות המאוחרות בלילות של התינוק.
בין המהפך הפתאומי שחל בבית והתנודות ההורמונאליות העצומות המתרחשות בגוף האם, אפשר להבין שנשים רבות מוצאות עצמן תחת תחושות של חרדה, בכי ועצבנות. למצב כולל זה מתייחסים כאל "מלנכולית התינוק". אולם, עבור אמהות מסויימות, מצב חריג כזה של רגשות מעורבים, מתבטא במצב הרבה יותר חמור.
מה הוא דיכאון לאחר לידה?
דיכאון לאחר לידה, הוא מצב נפוץ, אך עם זאת לא מובן. על פי האגודה הפסיכיאטריות האמריקאית, אשה אחת מתוך שבע אמהות חדשות, תחווה סימפטומים של דיכאון לאחר לידה (או PPD) לאחר שילדו. אולם, מה מפריד את ה-PPD בצורה טובה טוב יותר, מתוך הנשים הסובלות מ"מלנכולית התינוק", כפי שרוב האימהות החדשות מדווחות עליו, ומתי אפשר להגיד שזה הזמן לחפש אחר עזרה מקצועית?
לפני ההתעמקות בשמונת הסימנים של דיכאון לאחר לידה, ניתן מבט מקרוב על מצב כזה של מלנכולית התינוק, כדי שנוכל להפריד בצורה טובה יותר בין השניים. על פי מרפאת Mayo, מלנכוליה כזאת יכולה לכלול כל שילוב מתוך הסימפטומים הבאים:
- הקושי להירדם.
- אובדן תיאבון.
- הקושי להתרכז.
- הצפה של התחושות
- חרדה.
- תנודתיות במצב הרוח.
- עצבנות
- עצב.
- בכי
- הדבר הח
שוב ביותר שיש לשים לב אליו בעקבות אותם סימפטומים, הוא שהם בדרך כלל נמשכים רק כמה ימים עד לכמה שבועות לאחר לידת התינוק. אם הסימפטומים מתמידים או מתעצמים, אזי ניתן לומר עליו, שזהו דיכאון לאחר לידה.
הסימפטומים לדיכאון לאחר לידה בדרך כלל מתחילים שבועות ספורים לאחר הלידה, אולם, במקרים מסויימים, הם עלולים להתעורר הרבה יותר מוקדם – אפילו במהלך ההריון – או הרבה יותר מאוחר, אפילו עד שנה לאחר הלידה. במהלך הזמן, הסימפטומים הללו עלולים להפריע ליכולת להתחבר לטיפול בילד, וזאת הסיבה לכך שנחוצה התערבות מוקדמת.
8 הסימפטומים לדיכאון אחר לידה שיש לשים לב אליהם
הקושי להתחבר לתינוק
רובנו שמענו על אמהות ואבות חדשים שדיברו על פרץ האהבה המיידית שהם חשו ברגע שעיניהם נחו על תינוקם החדש בפעם הראשונה. מספרים לנו שתחושה כזאת של הערצה, אינה דומה לשום דבר אחר שחשנו מעולם קודם לכן, שזוהי אהבה בעלת עוצמה ועומק, שמעולם לא יכולנו לדמיין, לפני שהפכנו להורים.
המציאות עם זאת, יותר מורכבת מזה. על האמת דנים רק לעתים נדירות בצורה גלוייה, על כך שלהורים רבים לוקח זמן ארוך יותר כדי ליצור את הקשר עם ילדיהם. הם מפתחים תחושה של אהדה במהלך השבועות הראשונים כלפי תינוקם, ולא בשניות הראשונות מיד לאחר הלידה. זה דבר נורמאלי, ולא אמור להיחשב בטעות לסימן של דיכאון.
עם זאת, אם שבועות לאחר הלידה, אתן מוצאות עצמכן עדיין ללא תחושה של חיבור או אהדה לתינוק, זה עלול לאותת על כך שחווים סימפטומים של דיכאון לאחר לידה.
קיים פחד קבוע על כך שאת "אמא רעה"
לכל אם חדשה יש רגעים של תחושות כגון הפחד להיכשל ולהחמיץ אחד מהרמזים של התינוק או לעשות סוג של טעות כלשהי, שכל הורה עושה בפעם הראשונה. אולם, תחושה מתמשכת ובלתי פוסקת, שאינך ראוייה להיות אם, עלולה לאותת על יותר מאשר רק חרדה ודיבור עצמי שלילי. זה עלול להיות סימן לדיכאון לאחר לידה.
אולם, אם את שמה לב שבשעות הערות, את מבזבזת יותר זמן על דאגה אם את מטפלת בתינוק בצורה נכונה, מאשר את מגלה הנאה על אותם רגעים מענגים של האמהות החדשה, יש לשקול ולבקש אחר סיוע מקצועי.
קשיים בשינה
אין זה סוד שלהורים חדשים חסר שעות שינה. אולם, אם את מגלה שאינך מסוגלת להירדם, אפילו כשתינוקך ישן, או נשארת ערה לגמרי במהלך כל הלילה, אפילו לאחר יום ארוך ומפרך, זה אולי הזמן להיפגש עם רופא.
למותר לציין, שכל ההורים החדשים יכולים לצפות ולחוות חוסר שינה בצורה מסויימת. עם זאת, אי סדירות ממושכת במחזור השינה, הוא אות סביר, לכך שחווים משהו שהוא הרבה יותר מאשר רק לוח זמנים קדחתני והקשור לכך שיש תינוק בבית.
איבוד עניין בדברים שפעם עוררו הנאה
אם באותם רגעים מעטים של הפוגה מהטיפול בתינוק החדש, את מוצאת עצמך שאינך מסוגלת ליהנות מתכנית טלויזיה טובה, ספר, או ארוחה, זה עלול להיות בגלל דיכאון. אותו הדבר הוא לגבי אם את מוצאת עצמך רק עם מעט מוטיבציה לצאת מהבית או ליהנות מיום לעצמך, כשמישהו אחר מטפל בתינוק.
אובדן ההנאה בפעילויות אהובות, הוא מאפיין נפוץ לדיכאון אצל מבוגרים, ו-PPD אינו שונה. אם חשים שהאושר נגזל מתוך פעילויות שרגילות היו להביא הנאה ושביעות רצון, או אם אינכן מסוגלות יותר ליהנות מאחר צהריים שלם לרשותכן, להיפגש עם רופא, זה רעיון טוב.
תחושת חרדה קבועה
כל אם חדשה מרגישה לפעמים חרדה בזמן הטיפול ברך הנולד. יש שאלות רבות שנותרות ללא מענה (ולפעמים בלתי אפשרי לענות) לגבי האם האמהות אכן בוחרות בטוב ביותר עבור תינוקן, ואם הבחירה היא "נכונה". זה דבר נורמאלי כשלומדים לראשונה איך להיות הורה.
אולם, אם החרדה שחשים לא מרפה, זה עלול להיות סימפטום לדיכאון לאחר לידה. אם למשל, אינך יכולה להשאיר את התינוק שלך בבית עם בן הזוג, או עם ההורה, ומבלי לחוש בצורך להתקשר ולבדוק, זה עלול להיות סימן לכך שהחרדה קשורה ל- PPD.
תחושות של חוסר ערך וחוסר אונים
אפילו בזמני מאבק אינטנסיבי, רובנו מסוגלים להזכיר לעצמנו שמצב כזה הוא זמני בלבד, ויש אור בקצה המנהרה. אולם, אם מפסיקים לראות את האור הזה, ולא יכולים אפילו לדמיין זמנים אחרים כשלא מרגישים כל כך סחוטים, חרדים, או אומללים כמו שקורה עכשיו, זה קרוב לוודאי צליל של צורת דיבור של דיכאון לאחר לידה.
זה נורמאלי לחוש קדרות בתקופות של מאבקים, אולם אם צורת הדיבור העצמי היא "החיים עומדים להמשיך ככה לנצח", זה האות שעכשיו זה הזמן לחפש את עזרה מקצועית.
מחשבות חוזרות ונשנות על מוות או התאבדות
אם תחושות חוסר האונים הופכות לחמורות, עד כדי כך שאתן מוצאות עצמן מדמיינות על מוות או התאבדות, אין להתעכב: יש לקבוע פגישה עם איש רפואה ובמהרה. זהו אחד מהסימפטומים החד משמעיים המאותתים על דיכאון לאחר לידה, וסימן ברור שצריך סיוע מקצועי באופן מיידי.
הבקשה לעזרה במצב כזה, עלולה להיות מלווה בבושה עמוקה. אמהות, כלאחר הכל, אמורות לאהוב את תינוקיהן וללא תנאי, ולאהוב את האמהות. אולם, לפעמים הכימיה במוח שלנו לא מאפשרת לנו לחוש רגשות אהבה כאלה, וזה לא באשמתכן. זה פשוט אומר שאתן צריכות יותר תמיכה ממה שאתן מקבלות.
מחשבות על פגיעה בעצמכן או פגיעה בתינוק
זהו הסימפטום הדחוף ביותר לדיכאון לאחר לידה ואות בטוח על כך שיש לחפש אחר סיוע רפואי מהר ככל האפשר. פגיעה עצמית עלולה להיות קטלנית, אפילו אם זאת לא היתה הכוונה, ואל הדחף הזה יש להתייחס כאל מצב חירום.
מחשבות על פגיעה בתינוק עלולות גם להראות על מצב פסיכיאטרי חמור יותר, והידוע בשם פסיכוזה לאחר לידה. מצב זה בדך כלל מופיע בשבועות הראשונים לאחר הלידה ועלול להציג כמה סימפטומים מפחידים, כולל:
- חשיבה אובססיבית על עצמכן או על התינוק.
- הזיות וצורת חשיבה הוזה.
- פראנויה (כגון החשיבה על כך שמישהו עומד לקחת את מכן את התינוק).
- הפרעות שינה
- אנרגיה מוגזמת / מאניה
- חשיבה מבולבלת ואי התמצאות
- מחשבות על פגיעה עצמית או בתינוק
- ניסיונות לפגיעה עצמית או בתינוק.
אם אתן חוות סימפטומים כאלה, עליכן לחפש אחר טיפול רפואי של חירום.
מתי לחפש אחר עזרה
אם אתן חוות מחשבות על פגיעה עצמית, התאבדות, או מחשבות על פגיעה בתינוק, צריך לגשת מיד לחדר המיון הקרוב ביותר.
עם זאת, אם אתן חוות את אחד מהסימפטומים האחרים ברשימה שלהלן, יש לחפש אחר עזרה:
- הסימפטומים לא דועכים לאחר שבועיים.
- הסימפטומים גורמים לקושי למלא אחר משימות היומיום (כגון, להתקלח, להתלבש או לאכול).
- הסימפטומים גורמים לקושי בטיפול בתינוק.
- הסימפטומים מחמירים עם הזמן.
הימים הראשונים של האמהות הן תקופה של הסתגלות. אמהות רבות חוות תחושות מעורבות. זה עשוי לכלול הספד על החיים הקודמים שלהן, חיים ללא ילד ותחושות חרדה לגבי האם הן ממלאות את יעדן כהורים בצורה נכונה. התמודדות עם הקושי להתרכז, בגלל לוח הזמנים הבלתי סדיר של השינה. תחושות מאבק ותסכול הן דבר נורמאלי בתקופה כזאת.
אם אתן מגלות שזה לא משתפר ככל שהתינוק גדל, יש לנקוט בפעולה. אתן חייבות זאת למען הילד ולעצמכן, להיפגש עם רופא, כדי שתוכלו להשיג את הטיפול שאתן צריכות. מגיע לכן חיים מאושרים ובריאים.
