זו המחלה שנמצאת בחדשות כמעט מדי יום. כמעט כולם במדינה מכירים מישהו שסובל ממנה בהווה או הושפע ממנה בעבר, ואין לרופאים תרופה ידועה. זה נשמע כמו תסריט מתוך סרט אימה, אבל הכל אמיתי. דיכאון היא מחלה נפוצה מדי המשפיעה על מעל 300 מיליון אנשים ברחבי העולם על פי 'ארגון הבריאות העולמי'.
אם אתה חושד שאתה סובל מהמחלה, אתה עשוי לחשוב שאתה יכול פשוט לחפש באינטרנט, לבדוק את הסימפטומים שלך, ולמצוא דרך להתגבר עליה. אבל אתה טועה. לא כל האנשים מתמודדים עם המחלה באותה הדרך או אפילו בדרך הנכונה. יש כל מיני תרופות כמו למשל מדיטציה, וטיפול ושינוי בהתנהגות. התשובה האמיתית היא שצריך שילוב של פתרונות שיסייעו להקל על המחלה.
בינתיים, אם אתם חוקרים כיצד להתמודד עם המחלה, מצאתם את המקום הנכון.
הנה שבעה דברים שחשוב לדעת על דיכאון:
זה לא מה שאתה חושב
עצב הוא לא תמיד סימפטום של המחלה. זה יכול להופיע אצל חלק מהאנשים ולא באחרים. אז איך אתה יודע מתי אתה חווה עצב ולא את המחלה עצמה? עצבות היא רגש אנושי רגיל לחלוטין – כולם חווים עצבות. המחלה של הדיכאון, לעומת זאת, היא חיה שונה לחלוטין
עצב אצל אלה שמנסים להתמודד עם דיכאון הוא מתפשט, קבוע, והחיים מושפעים מזה – זוהי תגובה לא נורמלית לגירויים חיצוניים. דברים שאינם בדרך כלל מעוררים עצב, הופכים פתאום לדברים שעלולים להרוס את כל היום. זה רגש שיערער את האנרגיה מכל הרגשות האחרים.
כאב פיזי
דיכאון זה לא רק מחלת נפש, אלא גם מחלה פיזית מאוד. המחיר היומי של המחלה שוחק את הגוף שלך ויגרום לך לעייפות ולכאב פיזי. דפיקות בחזה, שרירים כואבים, ותשוקה מתמדת לישון הם סימפטומים שנמצאו אצל רבים מהסובלים.
זה אירוני, עם זאת, שהדרך הנפוצה לטיפול בדיכאון היא באמצעות פעילות גופנית. הגוף והנפש שלך יצעקו "לא!" ,המחלה 'אומרת' את דעתה שאתה לא תשתפר ומערימה על הגוף לחשוב אותו דבר ולשדר עייפות.
זה לא נתון לבחירה
אף אחד לא בוחר להיות מדוכא. אם אתם חווים את המחלה, אתם תדעו שהביטוי הזה אמיתי. לעתים קרובות, אנשים עשויים לבוא אליך לאחר ששמעו על האבחנה ולהגיד, "צא מזה", או "אה כן, היה לי את זה." הם יציעו ייעוץ לא רצוי שבאמת יכול לעשות יותר נזק.
החלק הגרוע ביותר של המחלה הוא שהיא גדלה ומתרחבת על פני המוח והמחשבות. המחלה 'מראה' לך שביל מלא באפילה ושממה. אתה לא יכול פשוט למצוא את הדרך שלך החוצה מתוך המחלה. זה ייקח מאמץ מרוכז להילחם לבדך מתוך המעמקים של הדיכאון. החלק הקשה הוא לא הדיכאון, אלא להתרחק ממנו.
חרדה היא 'החברה הכי טובה שלך'
חרדה לא תמיד הולכת יחד עם דיכאון אבל אם אתה סובל, הסיכויים להיות מושפעים מחרדה עולים ב 60-70%. סיכוי של 70 אחוז הוא סיכוי טוב בנושאים רגילים, אבל בבריאות הנפש שלך, זה מפחיד.
כל דבר ילחיץ אותך ועשוי להיות הגורם המוביל ליום שבו תקרוס. הערה חמקמקה ממישהו ברחוב עשויה להביא אותך לאיבוד עשתונות. ואתה תשחזר את האירוע שוב ושוב עד שאתה כבר לא תרצה לצאת מהמצב הנורא הזה, כי הלחץ והחרדה יהיו יותר מדי קשים להתמודדות.
נטיות אובדניות
רבים חושבים שהתאבדות היא סימפטום אוניברסלי של המחלה – וזה לא, דרך אגב. הסובלים מהמחלה אף פעם לא חושבים על התאבדות. הם אולי רק חושבים על מוות או על איך להיעלם מן העולם. אם מחשבות אלו באים לידי ביטוי כמחשבות התאבדות, אתה צריך לפנות לעזרה מיידית!!.
התאבדות לעולם אינה התשובה. העזרה תמיד זמינה גם אם זה לא נראה עכשיו. על פי מחקרים, 8 מתוך 10 אנשים אשר חושבים על התאבדות, יראו את זה באיזה שהיא דרך כלפי חוץ. אם אתה חווה כזה דבר או מכיר מישהו שחווה את הכוונות האלה, אנא התקשר לאחד ממוקדי העזרה הטלפוניים .
המחלה הינה חמקמקה
יכול להיות שעובר עליך יום נהדר ואז "בום!" משהו 'מופעל' ואתה שוקע עמוק לתוך המחשבות שממלאות לך את הראש שוב ושוב. זה מתגנב לך כאשר אתה הכי פחות מצפה לזה ובזמנים הכי לא מתאימים.
אתה אפילו לא יודע שיש לך את המחלה, בהתחלה. זה מתחיל כמו זרע קטן, קטן. וכל יום שעובר דברים יכולים לגרום לזרע לצמוח ולצמוח ולגדול עד שהוא כבר בוגר לחלוטין. בשלב זה, קשה להיפטר מהמחלה ולא היה שום דבר שהיית יכול לעשות כדי למנוע את זה.
אתה לא לבד
להיות מדוכא יכול להשאיר אותך מבודד מן העולם, מופנם, ולא חברותי. לצאת לשתות משהו, לקניות, או לראות סרט בתיאטרון עשוי להרגיש כמו מטלה. אתה תפסיק לדבר עם חברים ומשפחה, ותתהה לאן כולם נעלמו.
הם לא הלכו לשום מקום; הם עדיין שם. הם גם לא יכולים להבין מה אתה עובר. זה רק מסבך את העניינים. כי אם אתה מרחיק את האנשים האלה מהחיים שלך לגמרי, הם עשויים לבוא ולהתרעם עליך. כל זה יצטבר לתחושת הבדידות והנטישה שקשה ממילא להתגבר עליהם.
הבינו והפנימו שאתם לא לבד. לדברי ADAA [ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח לחרדה ודיכאון], דיכאון משפיע על 6.7% מהאוכלוסייה, או 16 מיליון מבוגרים. רוב הסיכויים כי לפחות כמה אנשים בחיים שלך חוו או חווים את הלחץ של המחלה.
אל תוותר! . זה אולי נראה כמו דבר שקל לעשות, אבל להתמודד עם דיכאון, זה לוקח מאמץ כביר בשמך. חברים ובני משפחה לא יכולים להיות אלה שיתנו לך את הסיוע. לפעמים, הצעד הראשון הוא לזהות את הבעיה ולאחר מכן לחפש טיפול. דבר אחד בטוח – זה משתפר. זה אולי לא נראה באופן מיידי, אבל זה באמת קורה וכאשר אתה תצא ממעמקי המחלה, אתה תהיה אדם חדש לגמרי, חזק ומחושל יותר.
