האגס הוא פרי פריך, מתוק בצורה עדינה ועתיר בסיבים. ההערכה היא שקיימים כ-3000 זני אגסים זמינים ברחבי העולם. בעוד שרוב הפירות מזינים ובריאים לצריכה, האגסים במיוחד עתירים בצורה מרשימה בתכולת הסיבים שלהם. מלבד הסיבים, האגסים עשירים גם בנוגדי חמצון ובפיטו חומרים מזינים כגון פלבנואידים.
עד כמה האגס מועיל לגוף, תלוי בצורת צריכתו – טרי, קפוא, משומר או מיובש – אגסים טריים הם הצורה המבטיחה ביותר מבחינת החומרים המזינים.
כמו כן, לא מומלץ לקלף את הקליפה מאחר והיא מכילה לפחות פי ארבעה עד שישה יותר פיטו חומרים מזינים פנוליים מתוכן הפרי וכמחצית מסך הסיבים התזונתיים של האגס.
להלן חלק מהיתרונות שניתן להפיק כתוצאה מאכילת אגסים.
צריכת מספיק קלוריות מבלי לעלות במשקל
אפשר לאכול אגסים כמה שרוצים ללא חשש מעליה במשקל. האגס הוא מזון דל קלוריות. אגס בגודל בינוני מכיל כ-96 קלוריות וגדול מכיל כ-130 קלוריות.
ההערכה היא שגבר ממוצע זקוק לצרוך כ-2,700 קלוריות ביום ואשה כ-2200 קלוריות ביום, ואותן קלוריות צריכות להגיע ממזון טבעי ובריא. האגס הוא אחד מאותם מזונות שאפשר לסמוך עליהם שהם מכילים קלוריות מועילות וחיוניות לגוף כדי להמשיך ולצרוך אותו, וללא עליה במשקל.
שפע של סיבים
אחד מהמאפיינים העיקריים של האגס הוא תכולת הסיבים שלו, הן המסיסים והן הלא מסיסים. אגס בגודל בינוני מכיל בין 5.5-7 גרם של סיבים.
ככל שמזון מכיל יותר סיבים, כך מרגישים שבעים יותר לאחר ארוחה.
כמו כן, זה עוזר לירידה במשקל מאחר ונוטים לאכול פחות במהלך היום.
הסיבים מונעים גם מהשומנים להיספג בגוף. הסיבים הלא מסיסים המצויים באגסים עוזרים אם סובלים מעצירות, מאחר והם מוסיפים נפח לצואה ומסייעים לה לעבור בקלות. מצד שני, הסיבים המסיסים שבפרי פועלים כהגנה על הלב מפני מחלות בכך שהם מפחיתים את כמות הכולסטרול הרע בדם.
הסיבים משפיעים גם על שמירת רמות הסוכר בדם. אם האוכל עשיר בסיבים, יש פחות סיכויים שרמות הדם בסוכר יעלו זמן קצר לאחר הארוחה.
סילוק רעלים
תכולת הסיבים באגסים הופכת את הפרי לאידיאלי למניעת מחלות כגון דיברטיקוליטיס, מה שקשור בדרך כלל לתזונה דלת סיבים. המחלה קשורה לעיכול במעי הגס, כששקים שבולטים בדופן המעי הגס הופכים לדלקתיים.
נמצא שתזונה עתירת סיבים מפחיתה את הדלקת בכך שהמים שנספגים ונשמרים במעי הגס, מקלים על היציאות. יציאות קלות מייצרות גם הגנה נגד דלקות במעי הגס.
יתרון נוסף וחשוב שיש לצריכת תזונה עתירת סיבים היא יכולת טיהור הגוף ביתר קלות. הסיבים הופכים את תנועת המעיים לקלות וקבועות, מסלקות רעלים מדי יום, וללא חשש, ואין ספק שזוהי סיבה מספיק טובה כדי לצרוך פירות כגון אגסים.
חיזוק המערכת החיסונית באמצעות ויטמין C
חומר מזין חשוב נוסף שהאגס מכיל הוא ויטמין C, כש-10 מ"ג מהוויטמין מצויים באגס. וויטמין C הוא נוגד חמצון המגן על הגוף מפני הרדיקלים החופשיים ושומר עליו צעיר ובריא.
הוא משחק תפקיד חשוב בבריאות ומתקן את רקמות העור, הרצועות והעצמות, ולכן גם מזונות שעשירים בוויטמין C מופיעים בצורה בולטת בתזונות אנטי-אייג'ינג. תפקיד חשוב נוסף של וויטמין C הוא לעזור לספיגת הברזל מהמזון בגוף. וויטמין C או חומצה אסקורבית והיא משפרת את ספיגת הברזל בגוף.
אלו הן חדשות טובות, מאחר ומחסור בברזל הוא חשש עיקרי בקרב אוכלוסיית העולם. מחסור בברזל עלול לגרום לאנמיה וזה קשור לסיבוכים בריאותיים כגון מחלות לב וריאה.
המאבק בדלקות
דלקות הוא תהליך טבעי כשהגוף נרפא מנזק או פציעה, אולם אם הדלקת ממשיכה, היא הופכת לכרונית, מה שגורם לבעיות בגוף.
נמצא שדלקת היא שורש לבעיות ומחלות כגון השמנה, יתר לחץ דם, סרטן וכו'. ללא תזונה בריאה ומתאימה, הדלקת נאחזת בגוף. הפתרון הוא לצרוך תזונה עשירה במזון נוגד דלקות.
האגס מכיל פיטו-חומרים מזינים כגון פלבונואידים הידועים ככאלה שנאבקים בדלקות.
מחקרים גילו גם שהפיטו-חומרים מזינים הם אנטי-מיקרוביאליים, נוגדי חמצון, אנטי-דלקתיים, אנטי אלרגיות, נוגדי עוויתות, אנטי-סרטניים, אנטי-אייג'ינג, מגינים על הכבד, היפו-ליפידמיים, מגינים על העצבים ועוד.
חידוד המוח, עצמות חזקות יותר
חומר מזין חשוב נוסף שמצוי באגסים הוא האשלגן שעוזר לשיפור תפקוד הלב, העצבים והשרירים בגוף.
כמו כן, הוא עוזר לספיגת הסידן בגוף ושומר על עצמות חזקות ובריאות. האשלגן ממריץ את הפעילות העצבית, מה שהופך אותו למרכיב תזונתי חשוב לבריאות המוח.
האשלגן ידוע גם כמשפר צפיפות מח העצם ושומר על עצמות חזקות. תפקיד נוסף של האשלגן בגוף הוא לשמור על לחץ דם ברמה המתאימה.
כמו כן, השפעתו על יתר לחץ דם מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכון לבריאות הלב.
לסיכום, אפשר לומר בבטחה שהאגסים הם מזון מועיל ביותר לבריאות הכוללת של הגוף האנושי.
צריכתו של אגס אחד ביום, עוזרת לירידה במשקל, לניקוי המערכת בקלות, לשמור על הלב, המוח והעצמות בצורה בריאה ולהיאבק במחלות רבות.
בכל זאת יש מילת אזהרה. חלק מהפירות כגון התפוחים והאגסים נחשבים למזון עתיר ב-FODMAP – שזה ראשי תיבות ל: "אוליגוסכרידים תוססים, דו-סוכריים, חד סוכריים ופוליאולים" שאלו הם כל הצורות השונות לתסיסה בפחמימות שרשרת קצרות שאינן מתעכלות בקלות במעי הדק.
כתוצאה מכך זה עלול לגרום לגזים, נפיחות, כאבים ושלשולים אצל חלק מהאנשים, במיוחד מי שסובל ממעי רגיז.
