הופעתם של פגמים וכתמים על הפנים, שינויים בצבע העור וגורמים מסויימים, תורמים להיווצרותם על הפנים. האקנה משאירה צלקות אטרופיות, היפר-טרופיות, או קלואידיות. ההזדקנות גורמת לכתמים, לארגמנת, יבלות ולסבוריאה דרמטיטיס.
החשיפה לשמש, גורמת למלזמה ולנמשים להפוך ולהיות כהים יותר. קיימים מצבים גנטיים הגורמים למחלת דרייר, מחלת פברי, כתמי לידה, כתמי קפה, לפצעונים ולהמנגיומות (גידול שפיר בכלי הדם).
לבסוף, מצבים שונים המופיעים על פני עור הפנים, כגון: רוזציאה, אבעבועות רוח והרפס, גורמים לסימנים וצלקות.
המלה "פגם/כתם", הפכה לשם נרדף לצלקות הנגרמות מאקנה, ואם במקרה שמתם לב לשינויים בצבע, או לסימנים על פני הפנים, ככל הנראה זה נגרם בעקבות הצטלקות כתוצאה מאקנה. אולם, את הפגמים אפשר להגדיר בהרחבה כסימן, או שינוי בצבע העור.
מתוך כך, אפשר להבין שהמלה פגם כוללת בתוכה צלקות שנגרמו כתוצאה מאקנה, דרמטוזה פפאוזה, היפו-פיגמנטציה, נקודות פיגמנטציה, מלזמה, רוזציאה, ריבוי של כלי דם וצורות של צלקות אחרות על הפנים.
להלן שבעה גורמים שעלולים לגרום לאותם סימנים על הפנים:
אקנה
האקנה היא אחד מהמצבים הנפוצים והמתסכלים ביותר המופיעים על העור. הגורמים לאקנה עצמה, שעלולים להופיע מסיבות הורמונאליות, גנטיות, או כתוצאה מתרופות מסויימות. אקנה נוצרת בעקבות דלקת בזקיקי השיער ובבלוטות החלב (המייצרות שמן), בעור, הנגרמת מחיידק (שבדרך כלל נמצא בזקיקי השיער) שמתרבה, כשזקיקי השיער חסומים.
קיימים שני סוגים בסיסיים של אקנה, כדלקמן:
- צלקות אטרופיות: אלו הן צלקות הנגרמות בעקבות אובדן נטו של קולגן, או התגברות בייצור הקולגן, החלבון המעניק לעור את גמישותו ואת מרקמו. כמו כן, גם הסוגים הללו של הצלקות מסווגים כדלקמן:
- פצעי בגרות/חצ'קונים: הלו הן צלקות עמוקות, צרות ומצולקות. הם מופיעים בתדירות של בין 60-70% מכל מקרי ההצטלקויות כתוצאה מאקנה.
- צלקות עגולות: הצלקות הללו בעלות שקעים רחבים וקצה משופע. הם מהווים בין 20-30% מכלל צלקות האקנה.
- צלקות בתהליך ריפוי: בעלות שקעים רחבים ועם קצוות חדים, ומהווים כ-15-20% מכלל צלקות האקנה.
- צלקות היפר-טרופיות או קלאואידיות: צבען של הצלקות הללו הוא ורוד, הן עבות, מוצקות ומסוקסות. הן נדירות ונגרמות בעקבות שקיעתו של עודף קולגן, ובעקבות ירידה בפעילות הקולאגן.
ההצטלקות כתוצאה מאקנה, היא דבר טבעי לחלוטין, ולא מחייב שתהיה "מצב קבוע". אם עדיין רוצים לטפל בכך, קיימות אפשרויות רבות וזמינות, כגון: באמצעות תרופות, טיפול כירורגי וטיפול בלייזר.
ההזדקנות
שיער מאפיר ומילים חכמות, אינם הדברים היחידים הבאים עם ההזדקנות. פגמים מסויימים הם סימנים מובהקים להזדקנות, ואת אותם פגמים, אפשר לסווג ל-3 סוגים:
- כתמים כהים: נגרמים בגלל חשיפה מוגזמת לשמש, או בעקבות צורות אחרות של אור אולטרא-סגול. הם מופיעים בכתמים חומים שטוחים על העור ולא מזיקים.
ארגמנת: מצב זה מופיע כשכלי דם קטנטנים, המכונים קפילאריים, מתפוצצים והדם דולף לעור. כתמים כאלה הם אדומים ושטוחים בהתחלה, ובהדרגה משתנים לצבע חום או סגול.
יבלות סבוריאה: הכתמים הללו יכולים להיות חלקים, ובצורות קטנות, עגולות, ועם שיבוצים בצורות פנינה, מחוספסות, בצבעי חום ושחור. הגורם אינו ידוע והם מופיעים בדרך כלל על הראש, הצוואר, או בגוף.
למרות שהכתמים הללו אינם דורשים טיפול, הליכים באמצעות לייזר, או בהתערבות ניתוחים, עשויים לעזור לטשטש אותם. וודאו שאתם בוחרים בהליכים דרמטולוגיים מאושרים, ולא בטיפול קוסמטי פרטי.
חשיפה לשמש
להלן עוד סיבה להצטייד בקרם הגנה. מלבד הכתמים הכהים, הנזק הנגרם מהשמש, עלול לגרום למלזמה. מצב זה מאופיין בכתמים מטולאים כהים וחריגים. מצב זה נפוץ אצל נשים בהריון ונשים, הנמצאות בשנות ה-20 וה-30 שלהן. חשוב לציין שהשינויים ההורמונאליים בעקבות השימוש באמצעי מניעה, בהריון, או בעקבות טיפול הורמונלי לאחר גיל המעבר, כמו גם רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס, עלולים להאיץ את היווצרות המלזמה.
מלבד זאת, החשיפה לשמש, עלולה גם להכהות נמשים. למרות שזה בדרך כלל אינו מהווה מקום לדאגה, זה עלול להצביע על עליה בסיכון לפיתוח סרטן עור.
גנטיקה
לפעמים, הגורם לכתמים על העור, עלול להיות בגלל הד.נ.א. מלבד האקנה, הפרעות גנטיות מסויימות, עלולות לתרום לסימנים המופיעים על הפנים והם כוללים כדלקמן:
- מחלת דרייר: זהו מצב שגורם לכתמים דמויי יבלות על המצח. הכתמים הללו בדרך כלל הם צהובים, קשים למגע, שומניים קלות ועלולים להדיף ריח חריף. החשיפה לשמש, פציעות , שריטות ותרופות מסויימות שנלקחות בבליעה, עלולים להחמיר מצב כזה.
- מחלת פברי: הפרעה כזאת נגרמת כתוצאה מהצטברותו של שומן, גלובוטריאוסילסרמיד, בתאי הגוף. זה גורם להיווצרותם של אנגיוקרטומות, שהן אשכולות של נקודות קטנות ובצבע אדום כהה, על העור.
פגמים גנטיים אחרים, כוללים בתוכם כתמי לידה, כתמי קפה (שטוחים), נקודות מונגוליות (בצבע כחול או ירוק כהה) והמנגיומות (בצבע אדום או וורוד). הללו בדרך כלל דוהים עם הזמן, או מתכווצים בגודלם, עם הגיל.
מצבים שונים בעור
מצבים מסויימים בעור המשפיעים עליו, משאירים כתמים, וזאת מלבד סבוריאה ויבלות, המגיעות עם ההזדקנות, מצבים בעור הגורמים לסימנים על הפנים, כוללים כדלקמן:
רוזציאה: מצב זה גורם לאדמומיות בעור ולחצ'קונים שמשאירים סימנים לאחר מכן. הגורם למצב, אינו ידוע.
אבעבועות רוח: זהו מצב נפוץ הנגרם בעקבות נגיף מחלת אבעבועות הרוח, והמשאיר צלקות אטרופיות, שעשויות לדרוש טיפול כדי לטשטשן.
הרפס בפנים: מצב הנגרם בגלל וירוס ההרפס, סימפלקס, סוג 1, והמשאיר צלקות סביב השפתיים, האף והלחיים. הליכים ניתוחיים מסויימים ומריחת קרמים מקומיים, עשויים לטשטש את הכתמים שנגרמו בעקבות ההרפס.
אצל ילדים, ההיפו-פיגמנטציה עלולה להתרחש בעקבות מצבים כגון: pityriasis alba (כתמים יבשים וחיוורים על העור), בהרת, כתמי לידה ופטרת השמש. לאיבחון נכון, חשוב להתייעץ עם מומחה מקצועי.
כל הגורמים הללו תורמים להופעתם של פגמים וכתמים בעור, שלא ניתן להתעלם מהם, וכדאי לקבוע אותם. חשוב לזכור שאלו הם פגמים נפוצים ונורמאלים לחלוטין. עם זאת, אם מופיעים סימנים על הפנים שנראים חשודים וחריגים, יש להתייעץ לגביהם עם מומחה מקצועי, ובהקדם.
