פיהוק מתמשך, פירושו שלא ישנים מספיק. זה מזיק למערכת החיסונית, לתיאבון ולפוריות, תוך הגברת הסיכון להשמנה. גם איכות שינה ירודה, גורמת לפיהוק לעתים קרובות. גם שעמום או מתח עלולים לגרום לכך. מצבים חמורים כגון שבץ מוחי, או תת פעילות בלוטת התריס, עלולים לגרום לפיהוק מופרז. מה שעלול להיות גם סימן אזהרה על מחלת פרקינסון, או להתקף מיגרנה.
האם פיהוק מוגזם הוא סימן רע?
- היעדר שינה.
- איכות שינה ירודה.
- תפקוד גרוע במהלך היום.
- מתח.
- בעיות בלב.
- תת פעילות של בלוטת התריס.
- מיגרנות
הפיהוק הוא רפלקס לא רצוני ונורמאלי, עד כדי כך שאיננו שמים לב אליו.
אולם, גם אם אי אפשר לעצור את הפיהוק, אין להתעלם ממנו. פיהוק לעתים תכופות, אמור לשמש כדגל אדום. זה עלול להצביע על גורמים עם השלכות חמורות על בריאותכם, כך שחיוני לדעת את הפרטים. להלן 9 גורמים אפשריים לפיהוק מופרז.
חוסר שינה
פיהוק מוגבר הוא סימן לתשישות. עם זאת, יתכן ומסתתרת מאחוריו משמעות שהיא יותר מאשר סתם הרצון לצרוך כוס קפה, ויתכן ולא נחים מספיק, כדי לעזור לבריאות ולרווחה באופן כללי.
בארה"ב, בין 7-9 אחוזים מהמבוגרים סובלים מהיעדר שינה, וזה עלול לפגוע בבריאות הגופנית, כמו גם במערכת החיסונית או בתיאבון. זה עלול אפילו להזיק לפוריות. מחסור בשינה קשור לסיכון גובר לסבול מהשמנה, ממחלות לב ודיכאון.
כדי לזכות בבריאות אופטימאלית, אנשים מבוגרים אמורים לישון בין 7-8 שעות מדי לילה.
איכות שינה ירודה
אם מפהקים לאחר 8 שעות שינה, יתכן וזה קשור לאיכות השינה, שחשובה ממש כמו זמן השינה.
שינה בריאה היא ללא הפרעות, והיא מופיעה ב-5 שלבים: שינה ללא תנועת עיניים מהירה (NREM), שלבים 1, 2, 3 ו-4 ותנועת עיניים מהירה (REM). שלבים 3 ו-4 חשובים במיוחד כדי להגיע לצורת המנוחה העמוקה ביותר. כשעוברים את 5 השלבים הללו, נכנסים שוב לשלבים 1 ו-2.
המשמעות לאיכות שינה טובה, היא שעוברים את כל 5 המחזורים הללו. אם זה לא קורה, ממשיכים לפהק במשך כל היום.
תפקוד לא טוב במהלך היום
פיהוק ממושך, מאותת על תחושת נמנום, מה שאומר, שלא מסוגלים לתפקד היטב במהלך היום, הופכים להיות פחות פרודוקטיביים, ומה שגורם לזמן ארוך יותר כדי למלא אחר משימות. כמו כן, זה עלול להיות דבר מסוכן. מדי שנה, מתרחשות כ-100,000 תאונות (1,500 מקרי מוות), הנגרמות בגלל הירדמות בזמן הנהיגה.
תלוי בסוג העבודה, תחושת הנמנום עלולה לסכן אנשים אחרים. הדוגמאות כוללות: אחיות, עובדים מכאניים וטייסים.
שעמום
אם משתעממים, המשמעות היא שלא שמים לב לסביבה, ואז הגוף עובר למצב שגורם לו לפהק. בדרך כלל, השעמום אינו מהווה בעייה רצינית, אולם אם נמצאים בעבודה, או בבית הספר, היעדר המוטיבציה, ישתקף בביצועים.
יש לעשות מאמץ ולהישאר עסוקים. לשאול שאלות או לרשום הערות. אם מרגישים שעמום בבית, כדאי לקום ולהתחיל לעסוק בכל מיני מטלות, מה שימנע מכם להירדם, ולעסוק רק במחשבות על השינה.
מתח
לא יכולים להפסיק לפהק? יתכן ואתם מרגישים במתח, יותר ממה שאתם מודעים. המתח גורם לעליה בטמפרטורת הגוף. זהו מצב של דלקתיות, כלאחר הכל, מאחר והגוף מגיב, כדי לנסות ו"להתקרר", באמצעות הפיהוקים. זאת נראית פעולה נורמאלית, שנועדה להפחית את הטמפרטורה במוח, שנמצא תחת הרבה מאד מתח.
יש להתחיל בכך שצריך להבין מה גורם למתח. לאחר מכן, ניהול המתח בפועל, הוא אחד מהדברים הטובים ביותר שאפשר לעשות למען עצמכם. יש לעסוק בפעילות גופנית, תחביבים ובילוי עם היקרים לנו, מה שיכול להיות תרופה מצויינת.
בעיות בלב
בעיקרון, הפיהוק הוא לקחת נשימה ארוכה ועמוקה, כך שלא מפתיע שפיהוק חריג, קשור לבעיות לב. זה עלול להיגרם בעקבות התקף לב, והדבר הנפוץ ביותר הוא שבץ מוחי, או התקף איסכמי עובר ("מיני שבץ מוחי").
תת-פעילות של בלוטת התריס
עייפות ותחושת תשישות, הם סימפטומים עיקריים לתת-פעילות של בלוטת התריס. המשמעות היא שבלוטת התריס לא יכולה לייצר מספיק הורמונים בבלוטה, האחראית על תפקודים רבים בגוף. כתוצאה מכך, מרגישים מאד רדומים. פיהוק ממושך, עלול להתעורר יחד עם עצירות, דיכאון ובלבול.
מחלת פרקינסון
הדופמין הוא מתווך עצבי, השולט על עד כמה מפהקים. הוא מעורב גם בהתפתחותה של מחלת פרקינסון, הקשורה לגיל ולהפרעה במוח, המתפתחת כשהמוח אינו יכול לייצר מספיק דופמין.
בעקבות כך, זה משנה את הצורה שבה הדופמין פועל עם המתווכים העצביים האחרים. פיהוק עלול להופיע בצורה מופרזת, או להיעלם לחלוטין. במקרים מסויימים, הפיהוק מופיע עם רעידות.
מיגרנה
האם אתם סובלים ממיגרנות? שימו לב לעד כמה אתם מפהקים. הדופמין משחק תפקיד בשני המצבים, וגורם לפיהוק מוגזם, מאחר והוא מהווה סימן לקראת התקף מיגרנה.
בעוד שאינכם יכולים למנוע את המיגרנה, בהחלט אפשר להתכונן ולהתמודד מולו. אם סובלים מפיהוק מופרז, התבוננו על הרגלי סגנון החיים שלכם. כמו כן, זה עלול להיגרם בעקבות עייפות, בגלל בעיות כרוניות בסיסיות. יש להתייעץ עם הרופא, אם קיימים סימפטומים נוספים, שאינם קשורים בשינה.
