האירוורדה והרפואה הסינית טוענים שיש להשרות שקדים במים במשך שעות הלילה, ולאכול אותם מקולפים בבוקר למחרת. החומצה ה-Phytic המצוייה בקליפת השקדים, מעכבת את ספיגת המינרלים החיוניים, כגון: הברזל, הסידן והאבץ בגוף, וכן מעכבת מבעד התפקוד המתאים של האנזימים לעיכול.
קליפת השקדים מכילה גם טאנין, שמקטין את ספיגת החומרים המזינים. מאחר ושני הכימיקלים הללו מתמוססים במים, השריית השקדים במשך הלילה, טובים מבחינה תזונתית.
השרו שקדים לפני שאתם אוכלים אותם
- האירוורדה ממליצה להשרות שקדים במים.
- השרייתם מקלה בספיגת החומרים המזינים.
- יש להשרותם במשך הלילה.
- יש לצרוך לא יותר מ-1/3 כוס ביום.
חסידי השקדים ברחבי העולם, יאמרו לכם שהדרך הטובה ביותר לאכול שקדים היא לאחר השרייתם, ורצוי, במשך הלילה. כשקליפתם גמישה ומחליקה מהם, השקדים רכים וקלים ללעיסה. מבחינת היתרונות הבריאותיים, השריית השקדים יכולה לחולל שינוי גדול. הבה נברר.
האירוורדה טוענת שיש להשרות את השקדים לפני אכילתם.
על פי אמונת מסורות הבריאות העתיקות כגון האיוורוודה, לא מספיק לאכול מזונות מסויימים כדי להפיק תועלת מהם, אלא צריך גם להכינם בצורה נכונה.
כשמדובר בשקדים, השיטה הסטנדרטית על פי האירוורדה ועל פי הרפואה הסינית, היא השרייתם במשך הלילה ולצרוך אותם למחרת הבוקר.
אנשי מקצוע בתחום האירוורדה, מאמינים שאכילת שקדים לאחר השרייתם, כדבר ראשון בבוקר, יכולה להסדיר את החומציות בקיבה, לעזור בעיכול החלבון במהלך היום, וכן להגן על הקיבה מפני צרבת ומפני תסמינים אחרים בקיבה.
ההשרייה מגבירה את ספיגתם של החומרים המזינים
השקדים מהווים תחנת כוח לחומרים מזינים כגון: החלבון, הסיבים, ויטמין E, סידן, אבץ, זרחן והמגנזיום. נטילה של 1 אוז שקדים, שוות ערך ל-23 גרעינים, המכילים כדלקמן:
- 164 קלוריות.
- 6 גרם של חלבון
- 3.5 גרמים של סיבים, מה שעונה על 10% מהדרישה היומית לסיבים.
- 14.6 גרם שומן, שהנפח העיקרי שלהם מגיע משומני מונו לא רוויים ומשומני Poly לא רוויים.
- 76 גרם של סידן.
- 77 מ"ג של מגנזיום.
- 166 מ"ג של זרחן, שהם כ-19% מהצריכה היומית.
- 12 מיקרוגרמים של חומצה פולית.
- 7.27 מ"ק של ויטמין E (אלפא טוקופרול).
החומרים המזינים הללו הם שמעניקים לשקדים את היתרונות הבריאותיים הרבים שלהם, החל מבריאות הלב ועד לבריאות המוח. החומרים המזינים, ובמיוחד המינרלים, עם זאת לא נספגים בצורה יעילה בגוף אם אוכלים אותם כשקדים גולמיים, מאחר וקיימים סוגי מעכבי כימיקלים או אנטי תזונתיים בקליפת השקד. אנטי היכולת התזונתית, עלולה גם לעכב את העיכול.
- הטאנינים: שקדים יבשים מכילים אנזים פנולי מעכב בקליפה, מה שבפועל מגן על השקד טרום נביטתו. בעוד שהטאנין הוא אנטי-מחמצן טבעי, מחקרים אחרונים טוענים שכימיקל זה, הידוע בשם טאנין, קשור ל: "לירידה ביעילות ספיגתם של חומרים מזינים חדשים בגוף". המשמעות היא שספיגת החומרים המזינים בגוף, לא תהיה בצורה נאותה. הטאנין יכול גם לקשור בין החלבונים ובכך להקשות על עיכולם.
- Phytates: כמו ברוב האגוזים, השקדים מכילים גם חומצת phytic, שגם הוא אנטי חמצון נוסף, והחומצה או המלחים של החומצה. לחומצה זאת איש השפעה מעכבת על אנזימים כגון הליפאז, pepsin וה-amylase, שמפרקים את השומן, החלבון והעמילן (פחמימות), בהתאמה. חומצת ה-Phytic קושרת (היון המתכתי) גם בין היונים המינרלים החיוניים כגון הסידן, הברזל והאבץ, צורות שונות של מלחים לא מסיסים ומעכבת את היספגותם בגוף. בנוסף, תכולת החומצה מתגברת כשהשקדים מופרים באמצעות פוספטים המבוססים על דשנים.
יש להודות על כך, שהן הטאנינים והן החומצה ה-phytic מסיסים במים, ובכך, ברגע שמשרים את השקדים, הכימיקלים הללו נשטפים למים. דבר זה מאפשר את הפקת החומרים המזינים, והאנזימים שבקיבה, יכולים כעת גם לפעול באופן חופשי ולספוג את החומרים המזינים.
למעשה, מחקר מצא שהגוף יכול לספוג 60% יותר מגנזיום ו-20% יותר של אבץ כשהחומצה ה-phytic מסולקת. ההשרייה גם מקלה על העיכול בקיבה, ואפילו אצל אנשים עם מערכת עיכול רגישה.
לא רק השקדים טובים במיוחד בעת ההשרייה, אלא גם כל סוגי האגוזים והזרעים, לפני אכילתם. עם זאת, יש לזכור שההשרייה עלולה לנקז חלק מהויטמינים מסוג B, שהם מסיסים במים.
השריית שקדים במים במשך הלילה
השרו חופן של שקדים במי שתייה. היחס אמור להיות של 2:1, שתי כוסות מים לכל כוס של שקדים. השרו אותם במשך הלילה או לפחות במשך 8 שעות. תוכלו להסיר את הקליפה, או לא, בבוקר למחרת, כשנוגדי החמצון כבר סוננו בהם. אם תרצו, תוכלו להוסיף קצת מלח בזמן ההשרייה.
אם אתם רוצים לקלף את הקליפה, חלטו את השקדים המושרים במים חמים, כדי להקל על הקילוף.
אם תרצו להנביט את השקדים, שנחשבים לבריאים יותר, יבשו את השקדים ואחסנו אותם במקרר במשך כמה ימים.
אין לצרוך יותר מ-1.5 אוז של שקדים
אם אתם אוכלים את השקדים גולמיים, גודל המנה היומית הסטנדרטית, לפי ה-FDA, היא לא יותר מכמות של 1.5 אוז, שזה כ-1/3 כוס. כמות רבה יותר, תגרום לכם לתופעות לוואי לא נעימות, כגון בעיות עיכול ועליה במשקל.
אפשר לצרוך את השקדים כגולמיים, אפשר לגרוס אותם ולערבבם עם סלטים, או אפילו להשתמש בהם כקישוט בדייסת שיבולת השועל שלכם.
אם אתם עושים דיאטה מיוחדת של פחמימות, שבה פחמימות מסויימות (למשל כאלה עם גלוטן) אסורות, קרוב לודאי שאתם משתמשים בקמח שקדים, או בכל קמח אגוזים אחר. מאחר והמשמעות היא צריכה של כמות גדולה יותר במשך היום, תצטרכו להשרות או לצלות את השקדים שלכם, כדי להיפטר מעומס ה- phytate, ולהימנע ממחסור תזונתי. כמה מומחים ממליצים להשרות את השקדים במשך 18 שעות במצבים כאלה. אותו הדבר אמור לחול גם על אנשים הסובלים במחסור ממינרלים.
