ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת אחסון וחימום מהיר של אוכל שיוצר בייצור המוני, מאד מעובד ועכשיו גם אפשר להגיד שזה מה ששחרר את הנשים מהמטבח. המאמר מציג את ההשפעות לטווח הארוך של אורח חיים מודרני כזה.
כל פעם שד"ר יסמין ראזק רואה מטופלים בריאים בשנות ה-90 לחייהם במרפאתה בלונדון, היא תמיד שואלת אותם מה הם עושים כדי לטפל בעצמם, והם תמיד אומרים: "אנחנו מכינים לבד את האוכל שלנו ולא אוכלים בחוץ," ומציינים שיש להם שטח משלהם או גינה, שבהם הם מגדלים את בעצמם את מוצרי המזון שלהם.
הסוד לאריכות חיים נראה די פשוט. אותם מטופלים של ד"ר רזאק בשנות התשעים לחייהם, דיברו גם על כך שהם עושים הליכות על בסיס קבוע, אינם מסתמכים על הנוחות שבהזמנת אוכל או על ארוחות מוכנות, מה שהיום כל כך הרבה אנשים צורכים. "זוהי חזרה לפשטות, לדברים הבסיסיים," אומרת בהסכמה ד"ר רזאק, מומחית לסוכרת ויועצת ל-GP, אפליקציה לניהול בריאותי מוסמכת על ידי ה-NHS.
בישול עצמי, הוא המפתח לבריאות טובה
נראה שגוף הולך וגדל של מחקר על ההשפעות שיש למזונות אולטרה-מעובדים על בריאותנו, תומך ברעיון שבישול האוכל בעצמנו, אכן חשוב. על פי מחקר שנערך בקרב 900 קשישים וקשישות ספרדים על ידי אוניברסיטת נאבארה, צריכתם של מזונות אולטרה מעובדים, כגון פיצות קפואות, נקניקיות, נאגטס עוף ואיטריות אינסטנט, חטיפי שוקולד, משקאות מוגזים, דגני בוקר ממותקים ויוגורטים בטעמים – גברה, בעוד שצריכתו של מזון טרי, ירדה. הסבירות היא שזה גורם לקיצור הטלומרים בגוף באופן דרמטי.
טלומרים קצרים מצביעים על שינויים ביולוגיים שחלים ברמת התאים והם קשורים להזדקנות.
בקיצור, הממצאים מעלים שהתזונה המודרנית עלולה לגרום לתאים להזדקן מהר יותר. אותם צרכנים של מזונות מעובדים, נמצאו כבעלי סיכוי גבוה יותר שישתייכו להיסטוריה משפחתית של מחלות לב וסוכרת. דיכאון, לחץ דם גבוה ותמותה, נקשרו לצריכה גבוהה שלהם, גם. מחקרים נפרדים שנערכו בשנת 2018, טוענים שמשפחות בבריטניה רכשו יותר מזונות אולטרה-מעובדים, יותר מכל
מדינה אירופאית אחרת.
המחקר שנערך על ידי פרופ' קרלוס מונטיירו מאוניברסיטת סאן פאולו, גילה ש-50.7 אחוז מהתזונה של הבריטים מורכבת ממזונות מעובדים, למרות התפיסה לצרוך מזון משובח.
אז השאלה היא מה עושים, ועד כמה עלינו להיות מודאגים.
מזון מעובד גורם לבריאות לקויה
למזון המעובד המודרני יש היסטוריה ארוכה. החל מקופסאות שימורים (טכניקה שהומצאה כמעט לפני 200 שנה) ועד לתהליך הפסטור (שהתגלה בשנת 1864), כשכל הזמן המשכנו לחפש דרכים כדי לשמור על טריות המזון, על מראה מושך שלו, על בטיחותו וטעמו. אולם, במהלך המחצית השניה של המאה ה-20, סוג חדש של מזון התגנב לתזונה המערבית: מזון שהורכב ברובו או במלואו מחומרים "שהופקו ממרכיבי מזון שונים": דברים כגון ממתיקים, חומרים משמרים וצבעי מאכל, מה שבדרך כלל עוברים עיבודים רבים במפעל.
זה אוכל מהיר שמעורר תיאבון ושנמצא בכל מקום. קשה להימנע ממנו והוא נצרך בכמויות גדולות, ומה שככל הנראה גורם לגוף לנזק רב שלא מספרים לנו עליו.
הבעייה היא שזה מקל על חיינו. "בישול שמתחיל מאפס מצריך יותר עבודה," אומר סאם בילטון, היסטוריון למזון, "ולכן, כשהנשים עובדת, זה לא מפתיע שזה תופס".
התקדמויות חברתיות נוספות גם נכנסו למשחק. בשנת 1970, רק ל- 3 אחוזים מהבריטים היה מקפיא. עד שנת 1995, כבר היה בבעלותם של יותר מ-96 אחוזים ממשקי הבית. המיקרוגל הביתי הראשון נמכר בבריטניה בשנת 1974. כיום, אפשר למצוא אותם בכל מקום.
אותה התקדמות טכנולוגית מאפשרת אחסון וחימום מהיר של מוצרים בייצור המוני, מזונות אולטרה מעובדים ומה שהתווסף לכך כעת, זה שחרר את הנשים מעבודת המטבח. אבל באיזה מחיר? בשנה שחלפה, מחקר על 45,000 אנשים בגיל העמידה שנערך בחסות אוניברסיטת סורבון בפריז, גילה שכל 10 אחוז של צריכה מוגברת של מזונות אולטרה-מעובדים, התקשרה לסיכון מוגבר למוות של 14 אחוז במהלך שמונה השנים הבאות.
הממצאים יוחסו לכך שאותם מזונות נטו להיות בעלי אנרגיה צפופה, עשירים בפחמימות מזוקקות, שומנים רוויים ובמלח והכילו מעט מאד סיבים תזונתיים, מאפיינים הקשורים למחלות שונות מסכנות חיים.
ד"ר ראז אומרת: "אנשים לא נוטים לאכול אותם בצורה מתונה, מאחר והם בדרך כלל עשירים בפחמימות ולא ממלאים. הגוף משתוקק ליותר, וכך זה הופך למעגל קסמים."
התשובה ברורה: צריך לאכול יותר מזון טרי. אבל למה אנשים לא מסוגלים? על כך צריך לדון, כי יתכן ומזון טרי פחות זול או נגיש, ולא קל לאנשים שלא יודעים לבשל, והם עסוקים מאד.
ניתוח ההסברים
אנתוני וורנר, השף, שהוא גם כתב מזון בעצמו, כועס וטוען שכל הנושא של מזונות אולטרה-מעובדים הוא לא לגמרי ברור. אולי בגלל שאלו שצורכים יותר מהם, כבר סובלים מבריאות לא טובה, וזה אינו מהווה הוכחה שהמזון עצמו הוא האשם בכך, לדבריו. כלומר, ההתאמה, אינה הגורם הסיבתי.
"אני יכול לחשוב על כל סוגי הגורמים שעלולים להשפיע על כך, כולל המצב הסוציו-כלכלי," הוא אומר. "זה אינו אומר שאין כל בעיה לגבי סוגי מזונות מעובדים מסויימים, אבל לעשות הכללה שלהם, זה מגוחך ולא מדעי."
במקום לעשות דמוניזציה על המזון שאנשים נוטים לצרוך בדרך כלל בגלל שהם עסוקים או עניים, או אולי פחות לא מסוגלים לבשל לעצמם בגלל גילם המבוגר או נכותם, עדיף קודם לנסות להבין את הסיבות לכך, הוא מציע. "אנו מתבוננים על אורח החיים של האנשים הבריאים יותר ומניחים שמצאנו את הסיבה שבגללה האנשים שפחות בריאים, יהפכו לבריאים יותר באורח קסם אם ישנו את אורחות חייהם. זוהי התעלמות מדברים כגון אי השוויון מבחינת בריאות הציבור."
אין הסכמה על כך שהאחריות חלה על כל אחד באופן אישי, מול תפקידו של השלטון לגרום לשינוי התנהגותי באמצעות עידוד, חקיקה ומיסוי, או עד כמה אנו צריכים להאשים את תעשיית המזון. אולם, לאחרונה, ההתמודדות מול השמנת היתר גברה, כשבתי הקפה, המסעדות ומסעדות הטייק-אווי קיבלו הנחיות חדשות לגבי בריאות הציבור באנגליה, בכך שהתבקשו להפחית את תכולת הקלוריות במוצריהן עד ל-20% עד שנת 2024.
ד"ר רזאק מאמינה שתפקיד השירות הבריאותי, לפחות בינתיים, צריך להשתנות מרק טיפול במחלות כשהן מופיעות, ולהתמקד יותר במניעתן.
לכן, הרופאים צריכים לקדם אורח חיים בריא יותר, כולל בישול הארוחות בעצמנו מההתחלה.
ציטוטים מדבריה בדיילי טלגרף:
"כן, זה במאה אחוז התפקיד שלנו," היא אומרת.
"קיימות אופציות זולות למוצרי מזון מהירים, מזינים ובריאים. מוקפץ אפשר להכין ב-10 דקות. אנחנו אומרים שזה קשה, אבל אולי אנחנו לוקחים את זה קשה מדי. אנחנו אומרים שאנשים יותר מדי עסוקים, אבל אנחנו ממהרים עכשיו, רק כדי למות צעירים."
"אני חושבת שאנשים לא מבינים שאכילה של אוכל בריא יותר, מתגמלת אותם בשלב מאוחר יותר, בכך שהם זוכים לחיות חיים ארוכים יותר".
